אנחנו עולים בשביל האבן המפותל, והשמש של אחר הצהריים מלטפת את חומות הלבנים האדומות. מיסטרס היא לא סתם עיר עתיקה – היא עיר רפאים שלמה, פעם בירת המחוז הביזנטי של מוראה. אנחנו עוצרים ליד שער כנסיית אגיה סופיה, ובלי קשר, כבר מהכניסה מרגישים את העוצמה של המקום: מבצר בראש הגבעה, ארמונות, מנזרים ובתי מגורים שנחצבו בסלע. טיול ביוון לא שלם בלי הביקור הזה – כי פה, בין ההרים, ההיסטוריה נושמת מכל נקבובית.
העיר בנויה במדרגות, וככל שעולים, הנוף נפתח לעבר עמק אורוטה וספרטה המודרנית. אנחנו עוברים במנזר פנטנאסה, שמרשים בציורי הקיר המרהיבים שלו מהמאה ה-14. כן, זהו אחד המנזרים הבודדים שעוד פעילים, והנזירות מקבלות אותנו בחיוך. מכאן, שביל מתפתל מוביל לארמון הדספוטס – ארמונו של שליט מוראה. גם ההריסות שלו מספרות סיפור של פאר: קשתות גותיות שזורות בסגנון ביזנטי, חלונות מקושתים שקרני השמש חודרות דרכם. מה לעשות במיסטרס? פשוט ללכת לאיבוד בסמטאות, לגלות כל פעם פינה חדשה.
אנחנו מגיעים למבצר העליון, בגובה 600 מטר, והתגמול הוא תצפית 360 מעלות על כל האזור. מלמטה, מבעד לעצי הברוש, נראה כאילו העיר צומחת מתוך ההר. מיסטרס ננטשה במאה ה-19, אבל האנרגיה שלה לא נעלמה – דווקא השקט והבדידות מעניקים לה קסם עצום. כדאי להגיע מוקדם בבוקר, כשאור השמש מצייר את האבנים בגווני זהב, או בשקיעה, כשהצללים מתארכים והעיר לובשת אווירה מיסטית. תאמינו לנו, אין מסלול יותר מרגש ביוון מאשר לעלות בשבילים של מיסטרס.
