לאורך נחל רפאים, ממש בשולי שכונותיה הדרומיות של ירושלים, נובעת שרשרת מעיינות שהפכה למוסד מקומי. עין לבן, מול גן החיות התנ"כי, הוא הוותיק והאהוב: שתי בריכות אבן בצל עצים, שבימי הקיץ מתמלאות במשפחות, בנערים שקופצים למים ובמטיילים שעוצרים לטבילה באמצע מסלול.
כמה קילומטרים במורד הנחל מחכה עין חניה, ששוקמה ונפתחה מחדש כאתר ארכיאולוגי ופארק: בריכת מעיין גדולה ומסודרת, שרידי כנסייה ביזנטית מרשימה, ומדשאות לפיקניק. לפי מסורת נוצרית עתיקה כאן הוטבל הסריס האתיופי מהברית החדשה — תוספת נחמדה של היסטוריה לשכשוך הרגליים.
הדרך הכי כיפית לחבר בין המעיינות היא על שביל האופניים הסלול של פארק נחל רפאים, שעובר בין כרמים, טרסות עתיקות ופסי הרכבת הישנים לתל אביב. אפשר לרכוב, ללכת או פשוט לנדוד ממעיין למעיין — ולהבין למה הירושלמים שומרים את הפינה הזו קרוב ללב.
