פראג היא אחת הערים הבודדות באירופה שיצאו ממלחמות העולם כמעט ללא פגע, ולכן ההליכה בה מרגישה כמו מסע בזמן. גשר קארל מהמאה ה-14, עמוס בפסלי הברוק שלו, מחבר בין העיר העתיקה לרובע מאלה סטראנה שלמרגלות הטירה. בכיכר העיר העתיקה מחכה השעון האסטרונומי המפורסם, שמפעיל את תהלוכת השליחים שלו בכל שעה עגולה. הכי כדאי לחצות את הגשר עם זריחה — לפני שההמונים מגיעים, כשהערפל עוד תלוי מעל הוולטבה.
מצודת פראג, מתחמי הטירה הגדולים בעולם, שווה חצי יום לפחות: קתדרלת ויטוס הקדוש הגותית, הסמטה הזהובה עם הבתים הזעירים (פרנץ קפקא כתב באחד מהם), והנוף על כל גגות העיר. אחר כך יורדים למאלה סטראנה לבירה צ'כית במרתף מקומי — פילזנר אורקוול או בודוויזר מהחבית, במחיר שמצחיק כל ישראלי. את הרובע היהודי ההיסטורי, עם בית הכנסת אלטנוי מהמאה ה-13 ובית הקברות העתיק, כדאי לבקר בבוקר כשהוא עוד שקט.
כשרוצים לברוח מהקהל, מטפסים לגבעת פטז'ין — בגלגלית או ברגל דרך הגנים — אל מגדל התצפית שנראה כמו אייפל מיניאטורי, עם הפנורמה הכי טובה על הטירה והנהר. חובבי אדריכלות ימצאו בעיר גם צד אחר לגמרי: הבית הרוקד של פרנק גרי על גדת הוולטבה ופסלי דוד צ'רני המוזרים שמפוזרים בכל פינה. בערב, קונצרט קאמרי באחת הכנסיות או שיט קצר על הנהר סוגרים את היום בדיוק בטון הנכון.
