ברומא אנחנו לא צריכים לחפש אטרקציות — הן פשוט קופצות עלינו מכל פינה. הקולוסיאום, האמפיתיאטרון הגדול שנבנה אי פעם, עומד שם כבר כמעט אלפיים שנה, והפנתיאון עם הכיפה האדירה שלו עדיין פתוח לקהל בדיוק כמו בימי הקיסרים. ביניהם משתרע הפורום הרומאי, שבו אפשר ממש ללכת בין עמודי השיש של העיר העתיקה. כדאי להקדיש יום שלם לוותיקן: הקפלה הסיסטינית ובזיליקת פטרוס הקדוש שוות כל דקה בתור.
אבל הקסם האמיתי של רומא נמצא בשכונות. טרסטוורה, עם הסמטאות המרוצפות והבתים בצבעי אוקר, היא המקום לארוחת ערב איטלקית אמיתית — קרבונרה או קאצ'ו אה פפה בטרטוריה משפחתית. ממנה אפשר לטפס לגבעת ג'ניקולו ולתפוס את אחת השקיעות היפות בעיר, כשכל הכיפות של רומא נצבעות בזהב. מי שרוצה אוכל מקומי בלי תיירים ימצא אותו בשוק טסטאצ'ו, ושכונת מונטי הקטנה ליד הקולוסיאום מלאה בחנויות וינטג' ובארים שכיף לשבת בהם.
הסוד לרומא טובה הוא קצב: לא לנסות לדחוס הכול, אלא לשלב אתר גדול אחד ביום עם הרבה שיטוט חופשי. בין לבין עוצרים לאספרסו בעמידה ליד הבר, זורקים מטבע למזרקת טרווי וטועמים ג'לטו אמיתי (מחפשים גלידריות שמסתירות את הגלידה במכלים מכוסים — סימן לאיכות). העיר הזאת נבנתה בשביל הליכה, וכל עיקוף לא מתוכנן מוביל לכנסייה עם קרוואג'ו או לפיאצה שלא הכרנו.
