מאה שערים היא אחת השכונות הוותיקות והמיוחדות בירושלים, והיא מציעה חוויה תרבותית ורוחנית שאין כמותה. השכונה, שנוסדה ב-1874 מחוץ לחומות העיר העתיקה, שימרה בקפידה את אורח החיים של יהדות מזרח אירופה מלפני המאה ה-20. ברחובותיה הצרים, השילוט ביידיש, התלבושות השחורות-לבנות של החסידים, ושפע החנויות הקטנות, תרגישו כאילו קפצתם אחורה בזמן. טיול בשכונה הוא מסע מרתק לעולם של ערכים דתיים, קהילתיות ומסורת. אבל קחו בחשבון: השכונה חרדית ושמרנית, ולכן כדאי להגיע בלבוש צנוע (לפחות מכנסיים ארוכים וכיסוי כתפיים; נשים מוזמנות לחצאית ארוכה) ולהימנע מצילום תושבים בלי רשות – במיוחד בשבתות ובחגים.
הכי כדאי להתחיל את הטיול בשער הכניסה הראשי ברחוב מאה שערים, לספוג את האווירה של רחוב השוק ההומה. תעברו ב'רחוב האדמו"רים' המפורסם, תראו את בתי הכנסת העתיקים כמו שוהל 'תפארת ישראל' או 'עדס' – ולמי שרוצה, יש אפילו סיורים מודרכים שמסבירים על ההיסטוריה. אל תפספסו את חנויות הספרים המיוחדות שמוכרות ספרי קודש עתיקים, ואת מאפיות הבגטים והחלות שאפשר להריח מהמרחק. השכונה קטנה יחסית (כ-40 דונם), אבל יש בה המון מה לראות – מסמטה לסמטה מגלים פינות חמד. מומלץ לבקר גם בבית הכנסת 'קאלישא' (שנבנה בסגנון פולני) ובחצר 'שטיבלך' – מעין בתי כנסת קטנים ואינטימיים. ומי שאוהב אוכל, ימצא פיצוציות ומעדניות מצוינות עם מטעמים כמו 'קוגל' או 'קניידלך'.
הסוד הכי גדול של מאה שערים הוא התזמון הנכון. בשבתות וימים טובים, השכונה הופכת שקטה כמעט לחלוטין – הרחובות ריקים ממכוניות, אבל מתמלאים בילדים במשחקים ובמבוגרים שהולכים לבתי הכנסת. כדאי לבקר דווקא ביום חול, כשהשוק תוסס. טיול במאה שערים הוא גם חוויה תיירותית, אבל בעיקר הזדמנות לפגוש אנשים שחיים אחרת – עם נימוסים מיוחדים, הווי חברתי ייחודי, ועולם של מנהגים. שימו לב: לא כל התושבים אוהבים תיירים, אבל רובם מקסימים ויסבירו לכם היכן מותר לצלם ומה לא. לכן, תבואו בכבוד ובענווה – ותצאו מהשכונה עם תובנות חדשות על מגוון הפנים של ירושלים.
