במרחק של כשעתיים נסיעה מדירה דאווה, בפאתי העיירה טייה, מחכה לנו אחד מאתרי המורשת העולמית המסתוריים ביותר של אתיופיה. שדה מצבות טייה (Tiya) הוא לא סתם בית קברות עתיק – זהו אוסף מרהיב של כארבעים מצבות אבן גבוהות, חלקן מתנשאות לגובה של חמישה מטרים, המעוטרות בגילופים מסתוריים של חרבות, סמלים גיאומטריים ודמויות אנושיות. מה עושים באתר? בעיקר מביטים ותוהים. הארכיאולוגים עדיין חלוקים בדעותיהם לגבי התקופה (האומדן הוא בין המאה ה-10 למאה ה-15 לספירה) והתכלית – אולי טקסי קבורה של לוחמים, אולי סמני דרך לשבטים נודדים. הטיול ביניהן הוא חוויה כמעט מיסטית, במיוחד בשעות אחר הצהריים כשהצללים מתארכים.
מסלול הביקור מתחיל בכניסה לאתר המגודר, שם נקבל הסבר קצר מהשומר המקומי (אנגלית בסיסית, אבל המחוות שלו מובנות). נלך לאורך השדה המסודר יחסית – רוב המצבות עומדות בשורה, אך יש גם כמה מוטלות על הקרקע. כדאי לשים לב לגילופים: חרבות מעוגלות, סמלים דמויי עלים, וחריטה של מה שנראה כמו אדם עם ידיים מורמות. על מצבה אחת אפילו חרוטה דמות של גמל – רמז לסחר הקדום שעבר באזור. הסיור כולו נמשך כשעה, אבל אם מתעמקים בכל אבן, אפשר להקדיש גם שעתיים. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, כשהאור הרך מדגיש את תווי הגילוף.
המקום אמנם נידח, אבל מפתיע לטובה בתחזוקה ובנגישות. בניגוד לאתרים דומים באתיופיה, טייה כמעט נטול תיירים – לפעמים רק אנחנו והרוח. מה לעשות בסביבה? אם נשאר זמן, כדאי לשלב ביקור בכפר הסמוך, שם נוכל לראות אורח חיים חקלאי מסורתי. חשוב לדעת שאין באתר שירותים, מים או צל, אז יש להצטייד מראש. האוויר הצלול והשקט המוחלט הופכים את החוויה לאינטימית במיוחד – מרגישים כאילו גילינו סוד עתיק שאף אחד אחר לא יודע עליו.
