ממש דרומית לעיר ולנסיה, נמצאת אלבופרה – לגונה ענקית מוקפת שדות אורז אינסופיים, חמ”ורות דייגים צבעוניות ושבילי אופניים חולמניים. זה לא סתם אזור חקלאי; זה המקום שבו נולדה הפאייה, וכל ביקור כאן הוא מסע אל לב המסורת הוולנסיאנית. הדרך הכי טובה לחוות את הנוף היא דווקא מהמים – בשייט שקיעה בסירה שטוחה שמחליקה בשקט על פני קנים סודיים ומושבות ברווזים.
אם אתם חובבי אוכל, אל תחמיצו ביקור באחת מ'קאסס דה מנוחה' – מסעדות קטנות על שפת הלגונה, שמגישות את הפאייה הכי אותנטית שיש. המתכון הסודי שלהן עובר מדור לדור, והאורז המיוחד שגדל ממש פה הופך כל ביס לחגיגה. כדאי במיוחד לנסות את 'פאייה מישטה' – גרסה של פירות ים מעושנים, או 'פאייה ורדה' עם תרד ושעועית. טיפ קטן: הפאייה הכי טעימה היא תמיד בצהריים, כשהשף מכין אותה לפי הזמנה על אש פתוחה.
מסלול מומלץ לטיול יום: התחילו בכפר הדייגים הציורי אל-פאלמר, שם תראו את הצריפים הצבעוניים שעל המים (בָּרָקָס). משם צאו לשייט אופניים בן שעתיים סביב הלגונה – השבילים שטוחים, מוצלים חלקית, ומתאימים גם למשפחות. אל תשכחו להציץ ב'מבצר אובידו' שבצפון האגם, שמשקיף על נוף פנורמי עוצר נשימה. את היום סיימו בגשר העץ של אל-סְּקָה, שם תוכלו לצלם את השמש השוקעת מאחורי פסלי הציפורים – הרגע שהכי נשאר בזיכרון מאלבופרה.
