באזור המשולש האפריקני, בלב לבה של אופליה, שוכן האתר החם ביותר על פני כדור הארץ: דלול. בשטח של כמעט 120 קמ"ר מתפרש מכתש דנקיל, נמוך בכ-130 מטר מגובה פני הים, ובו מרבדים עצומים של מלחים, גופרית ומינרלים שצובעים את הנוף בגוונים מסנוורים של צהוב, ירוק, כתום ואדום. השדה הגיאותרמי הפועם משלב בריכות מים מלוחים רותחים, מחממי געש קטנים וסלעי לבה מבותרים, היוצר תפאורה לא-משויכת לכדור הארץ – דמיון בלתי-נמנע לירח צדק איו. אין פלא שכל מי שחולם על "טיול בחו"ל" שונה ובלתי-נשכח מוסיף את דלול לרשימת היעדים.
ההגעה לדלול אינה טיול קל. היא דורשת נסיעה ארוכה דרך מדבר דנקיל הנידח, לרוב מגבעת מקטלה, ומלווה בליווי חמוש מטעם הרשויות המקומיות בשל השבטים החמושים באזור. אבל מי שמגיע, זוכה לחוויה שבקושי מתועדת בתמונות: השמש הקופחת (טמפרטורה ממוצעת 34-46 מעלות, שרב על שרב), ריח הגופרית החריף, והליכה על קרום מלח דקיק שמתחתיו מבעבעים מים רותחים. כדאי להתכונן עם הרבה מים, הגנה מוחלטת מהשמש ונעליים סגורות – הסוליות עלולות להימס. מה לעשות בדלול? להתרשם מבריכת הגופרית הצהובה המפורסמת, להקיף את תצורת המלח של "הרי החימר" ולצפות בזריחה מעל אגם המלח, כשהאור מצייר את הנוף הקסום.
למרות התנאים הקשים – החום הלוהט, המרחק והעומס הלוגיסטי – דלול נחשב לאחד היעדים המרתקים בעולם לחובבי גאולוגיה, צילום והרפתקאות. בעונת החורף (נובמבר-פברואר) מזג האוויר סביר יותר, אך גם אז חום כבד. רוב המטיילים משלבים את הביקור בפארק הלאומי גבעת מקטלה, אגם המלח (אגם קרום) והר הגעש ארטה אלה – אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר באפריקה, בו אפשר לישון על שפת לוע הלבה. טיול בדלול מצריך ארגון מראש, סיוע מקומי וחוסר פחד מקשיים – אבל הנוף הזוהר, הצהוב-ירוק, שווה כל טיפה. למי שמחפש "מסלול" חלומי, זהו האתגר האולטימטיבי.
