בלב הרמה האתיופית, בעיירה לאבלה (בלליבלה), חבוי אחד הפלאים הארכיטקטוניים המרהיבים בעולם: אחת עשרה כנסיות חצובות בסלע, שנחצבו מגושי אבן שלמים במאה ה-12. המסורת מספרת שהמלך לליבלה, שקיבל השראה בחלום, הורה לחצוב את הכנסיות כהעתק של ירושלים עלי אדמות. כיום זהו אתר מורשת עולמי של אונסק"ו ואחד המסלולים המרתקים ביותר לטיול באתיופיה.
הכנסיות מחולקות לשתי קבוצות עיקריות: הקבוצה הצפונית הכוללת את ביתה מדהנה עלם (בית המושיע), ביתה מריאם, ביתה מסיקל וביתה דנגל; והקבוצה הדרומית ובה ביתה עמנואל, ביתה מרקוריוס, ביתה אבה ליבאנוס, ביתה גבריאל-רופא; בנוסף לכנסייה הבודדת ביתה גיורגיס (בית הקדוש ג'ורג'), החצובה בצורת צלב. כל כנסייה מתאפיינת בסגנון ייחודי: חלונות מגולפים, תבליטים של צלבים קטנים, עמודים עם כותרות מעודנות וציורי קיר המתארים סצנות תנ"כיות. גגות הכנסיות שטוחים בגובה פני הקרקע, ותחתיהם חללים פנימיים מרשימים המגיעים לעומק 10-15 מטר.
הביקור בכנסיות הוא לא רק חוויה ארכיטקטונית, אלא גם רוחנית. עד היום משמשות הכנסיות כמקום פולחן פעיל, ותוכלו לפגוש בהן צליינים לבושים בגלימות לבנות, מלווים בכוהנים האוחזים במטריות צבעוניות. הכניסה לכנסיות מחייבת חליצת נעליים (מומלץ להביא גרביים עבות), ובחלקן מותר לצלם רק לאחר תיאום. המסלול המקשר בין הכנסיות עובר בתוך אפיקי סלע ומנהרות צרות, ומחייב הליכה קלה עד בינונית. כדאי להקדיש יומיים שלמים, כדי להספיק להתרשם מכל הכנסיות ומהאווירה הייחודית.
